לפני כמה שנים, כשהאופנה חזרה על אופניים לקודי לבוש צנועים יותר, הטון היה מיוחד בטעם הדתי שלה: לבוש צנוע לא היה רק עוד טרנד אופנתי עונתי, זה היה רגע של התגלות עבור נוצרים, מוסלמים ויהודים המייחסים חוקים של צניעות. חלק גדול מהמהפכה הזו נבע מהרשתות החברתיות: נשים דתיות אובססיביות מתנפלות על הטרנד וסיפרו אותו לעוקביהן. תשומת הלב התקשורתית שלאחר מכן כוכבי הסגנון הדתיים הללו זכו להתלבשות צנועה לתוך התודעה התרבותית, שם היא הפכה לא רק לעוד טרנד אופנה אובדן חולף, אלא לשוק בר קיימא (ורווחי).
עבור נשים דתיות בעלות דחף יצירתי (וחוש אופנתי עז), זה היה ניצחון של אוטונומיה ללא מעצורים: הן יכלו לייצר קווי אופנה משלהן המשרתים את הקהילות שלהן, והן יכלו לשווק את עצמן פשוט על ידי קידום המותגים שלהן ברשת חברתית (חינם) פלטפורמת מדיה.
קוד לבוש
קוד הלבוש היהודי הושפע מאז ומתמיד מהתורה הן מבחינה פולחנית והן מבחינה כללית, אך בעיקר תוך שימת דגש על צניעות. צניעות היא חשובה ביותר עבור גברים ונשים כאחד. ואכן, לבישת לבוש יהודי צנוע חיוני לנשים יהודיות אורתודוכסיות. לדוגמה, נשים יהודיות אורתודוכסיות נוטות ללבוש בגדים שאינם בהירים מדי או צמודים מדי, עם שרוולים המכסים את המרפקים וחצאיות המכסות את הברכיים. בקהילות מסוימות נשים לובשות גם גרביים, גרביונים או גרביים, אבל זה לא אוניברסלי בקרב האורתודוכסים.
אך אל תטעו, ישנם גם בגדים לדתיות בסטייל.
נשים יהודיות נשואות בדרך כלל מכסות את שיערן כסימן לכך שהן כבר אינן רווקות. יהודים אורתודוקסים מאמנים את בנותיהם מגיל צעיר מאוד להתלבש בצניעות. גברים בקהילות מסוימות מונעים מללבוש מכנסיים קצרים, למרות שהחוקים המסדירים את כיסוי הגוף אינם מחמירים עם גברים כמו עם נשים. יהודים לבשו בדרך כלל את הלבוש והסגנונות של החברות שבהן חיו כל עוד התקיימה דרישת הצניעות. זה מכבר נהוג אצל יהודים בגדים מיוחדים לשבת ולמועדים, התורמים לאופי המיוחד של הימים הללו.
התלמוד מזכיר את סיפורה של אישה יוצאת דופן בשם קמחיס. היו לה שבעה בנים וכל אחד שימש כהן גדול (כהן גדול). כשנשאלה כיצד היא זכתה לכבוד כה גדול, היא הסבירה שמעולם לא חשפה את שערה, אפילו לא בבית שלה. בתלמוד יש עוד הרבה סיפורים על גדולתה וחשיבותה של הצניעות.
נשים יהודיות אורתודוכסיות לובשות חצאיות ארוכות מכיוון שמכנסיים אסורים לנשים על פי רוב הדעות בהלכה היהודית. כיסוי ברכיים משתנה גם בין כתות בתוך היהדות האורתודוקסית. חלק מהנשים ילבשו טייץ או כל לבישת רגליים אחרת גם אם רואים את הרגליים, כל עוד הן מכוסות. חלק מהנשים היהודיות החרדיות מקפידות מאוד ללבוש כיסוי רגל עבה בצבעים כהים כדי שלא ניתן לראות חלק מהרגל.
השפעות מלבד צניעות
בעולם היהודי, הלבוש שיקף הזדהות דתית, מעמד חברתי, מצב רגשי ואפילו יחסים של היהודים עם העולם החיצון. הרבנים לימדו ששמירה על לבושם הייחודי במצרים הייתה אחת הסיבות לכך שהיהודים נמצאו ראויים לחילוץ מעבדות תחת פרעה.
התורה אוסרת ללבוש בגד המורכב גם מצמר וגם מצמר (ויקרא יט, יט). כמו כן אסור לגבר ללבוש בגד אישה ולהיפך (דברים כב, ה). כחלק מהלבוש המבוסס על פולחן התורה, גברים נדרשים לשים שוליים בפינות הבגד (שמות ט”ו:37-41) כדי להזכיר ליהודי לקיים את כל מצוות התורה. (בערך כמו המסורת הישנה של קשירת חוט סביב האצבע כדי לא לשכוח משהו!)